אמנם זה היה יכול להיות נחמד להיקבר מרופדים במלא שטרות של כסף,
אבל זו לא הפואנטה של כל זה.

 

ואם אנחנו מסכימים על זה שהמטרה היא לאו דווקא לקחת את הכסף לקבר,
אז מה בעצם עושים עם כל הכסף שמצטבר בקרן ההשתלמות?

 

כי התגובה האוטומטית שמקבלים כשמזכירים קרן השתלמות זה:
"לא פודים קרן השתלמות".

 

ואז עולה השאלה –
אם לא פודים אף פעם קרן השתלמות
ומצד השני המטרה היא לא למות בלי שניצלנו את הכסף הזה –
מה לעזאזל *כן* עושים עם קרן השתלמות??

 

אז ככה –

 

ראשית, כמה מילים על קרן ההשתלמות.
מי שמכיר מוזמן לדלג שתי פסקאות למטה.

 

קרן השתלמות מהווה מכשיר השקעה מצוין לטווח ארוך, מאחר וזה המכשיר הפיננסי היחיד למעשה שבו ניתן למשוך את הכסף כסכום הוני (כלומר, סכום גדול בפעם אחת) פטור ממס אחרי שהקרן הופכת נזילה. אין עוד מכשירים כאלה. לכן, קרן השתלמות מיועדת להשקעה לטווח ארוך, מאחר והיא מאפשרת לריבית דריבית לעבוד הכי טוב שאפשר. זה נכון בעיקר אם נשאר לכם עוד הרבה זמן לפרישה, כך שהכסף נמצא במסלול המותאם לטווח השקעה ארוך, מסלול מנייתי.

 

אמנם זה נראה עכשיו שיש בשוק רק הפסדים, אבל אם נסתכל על הטווח הארוך, בממוצע, על פני עשרות שנים מסלול מנייתי נותן רווח שנתי של 7% לפחות. כלומר, בכל עשור פחות או יותר מכפילים את הכסף. ובקרן השתלמות – זה גם פטור ממס.

 

בקיצור, שווה להשאיר את קרן ההשתלמות ולא לפדות אותה, כמה שאפשר.

 

עוד מאפיין מעולה של קרן השתלמות הוא שאפשר לקחת הלוואה בתנאים תחרותיים ביותר כנגד הכסף הצבור בקרן. תמיד כדאי לשקול את זה כנגד האלטרנטיבה של פדיון הקרן.

 

*אז מתי בכל זאת משתמשים בכסף שהצטבר בקרן ההשתלמות?*

 

התשובה בקצרה: כשצריכים אותו ממש. וכשאין אלטרנטיבה אחרת.

 

נניח שאנחנו מעוניינים לרכוש דירה. האם כדאי לפדות את קרן ההשתלמות לטובת תשלום על הדירה כך שניקח פחות משכנתה?

 

עם מצב הריביות היום, אמנם הן עלו, ואיתן עלו הריביות של המשכנתה, אבל – הן עדיין נמוכות מהרווח השנתי הצפוי בהשקעה במסלול מנייתי בקרן השתלמות, אם ההשקעה היא לעוד עשרות שנים קדימה.

 

לכן, אם אפשר לעמוד בהחזרי המשכנתה, שווה לקחת משכנתה גדולה יותר ולא לפדות את הקרן. זה בעצם התנאי הבסיסי לקבלת החלטות – כמה צפויים להרוויח, מול כמה שצפויים לשלם.

 

לעומת זאת, אם לא יכולים לעמוד בהחזרי המשכנתה מתוך התזרים החודשי, כנראה שהגענו לרגע שבו אין מנוס מלפדות את הקרן.

 

אפשרות אחרת היא לוותר על הדירה הספציפית ולבחור דירה אחרת, כזו שתאפשר לא לפדות את הקרן ועדיין לעמוד בהחזרי המשכנתה החודשיים.

 

עוד דוגמה לשימוש מעולה בקרן השתלמות,
היא פרישה מוקדמת.
אני משתמשת בזה הרבה בייעוצים לטובת תכנון העתיד.

 

בגדול, קצבה פנסיונית מתחילים לקבל בגיל הפרישה הרשמי.
עם זאת, ניתן לבחור לפרוש מוקדם ולקבל קצבה פנסיונית החל מגיל 60. העניין הוא שהקצבה שלנו תפגע מאד אם נתחיל למשוך אותה בגיל 60.

 

קרן השתלמות יכולה לאפשר לנו לפרוש מוקדם
ולדחות את התחלת קבלת הקצבה הפנסיונית.

 

ככה זה עובד –
אם האסטרטגיה מתאימה לנו,
וצריך לבדוק בזהירות,
אפשר להשתמש בכסף שהצטבר בקרן ההשתלמות, בין היתר, על מנת לגשר על השנים שבין רגע הפרישה בפועל לגיל הפרישה הרשמי.

 

מי אמר שאי אפשר לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה??

 

בקיצור,
אין תשובה אחת נכונה – לפדות או לא לפדות. ההחלטה הזו היא רק חלק מהפאזל.
מה שבטוח, החלק של קרן ההשתלמות שווה מלא! אז תתאימו אותה למקום שלה בפאזל בזהירות ובתשומת הלב הראויה.

 
 
 
 

רוצים לקבל עדכון כשעולה תוכן חדש באתר?
מוזמנים להצטרף לקבוצת הווטסאפ השקטה, בה מדי פעם (רק) אני מעלה תוכן חשוב.
לחצו כאן והצטרפו לקבוצה.

לצפייה בקורסים שרכשתם, התחברו לאזור האישי

דילוג לתוכן