בשורה תחתונה, קרנות כספיות הן לא תחליף אמיתי לפיקדון בבנק.
אם מדובר בסכום כסף גדול וחשוב,
הפרש הריביות ובכלל היתרונות של קרנות כספיות זניחים לעומת פקדון בבנק וטוב יעשה מי שחרד לכספו המיועד לחיסכון אם לא יתפתה לעוד שבריר האחוז וישאיר את כספי החסכונות בפקדון בבנק.
ממילא מהכסף הזה לא תגיע הצמיחה.
חשוב שנבדיל בין כספים המיועדים לחיסכון לטווח קצר לבין כספים המיועדים להשקעות לטווח ארוך.
השקעות לטווח ארוך מקומן אינו בבנק אלא במכשירים פיננסים שיעזרו לכסף לצמוח ולגדול כדי שנוכל לעתיד שלנו שיהיה נפלא ומסודר.
לעומת זאת,
לא כדאי לחפש רווחים על חשבון כספים שנזדקק להם בטווח הקצר, מאחר והסיכוי לרווחים מגיע עם סיכון לא מבוטל.
פקדונות בבנקים הם ברירת המחדל לחסכונות לטווח קצר. לאחרונה כאמור מציגים קרנות כספיות בתור תחליף לפקדונות בבנק.
חשוב להבין שקרן כספית לא באמת מהווה תחליף לפיקדון בבנק. זה לא אותו המוצר.
יש לקרן כספית את היתרונות שלה:
• הכסף לא נעול ואפשר למשוך אותו בכל רגע,
• התנאים בהשקעה בקרן כספית לא תלויה בסכום הכסף שיש לנו,
• מיסוי קרן כספית עדיף על מיסוי פקדון בבנק כל עוד האינפלציה גבוהה מהריבית,
• בקרן כספית הריבית משתנה עם השינויים בריבית בנק ישראל בעוד במרבית הפקדונות הריבית קבועה ולא משתנה.
עם זאת, קרן כספית היא מוצר מסוכן יותר מפקדונות בבנק, משתי סיבות עיקריות:
1. קרנות כספיות משקיעות בפקדונות ג'מבו בבנקים – שנושאים ריבית גבוהה יותר מפקדונות רגילים שהציבור חשוף אליהם – ובאג"ח קצרות טווח שמדורגות גבוה.
עכשיו בואו נדבר על אג"ח שמדורגות גבוה ועל חברות הדירוג שמדרגות את האג"ח.
חשוב לדעת שחברות הדירוג מקבלות תשלום עבור פעולת הדירוג.
מי משלם לחברות הדירוג? בדיוק אותן החברות שאת איגרות החוב שלהן הן מדרגות. טענה רווחת היא שדירוג אגרות החוב מוטה כלפי מעלה. לדוגמה, במשבר הסאב פריים ב-2008 חברות הדירוג תרמו להתמוטטות הכלכלית העולמית כשנתנו לאגרות חוב מגובות משכנתאות, שהיו בפירוש לא שוות כלום, את הדירוג המקסימלי AAA, מה שאיפשר לקרנות פנסיה ואחרות להחזיק באג"ח מגובות המשכנתאות ולמשבר להתפשט לכל העולם.
טענה נוספת כלפי קרנות הגידור היא שהן לא מצליחות לחזות את ההידרדרות במצבן של החברות אותן הן מדרגות, כך שהורדת הדירוג של אגרות החוב יכולה להגיע רק לאחר שהדרדרות כבר החלה בפועל.
כלומר,
בניגוד לפקדון בבנק שבו הריבית המוצהרת היא זו שתתקבל בפועל,
בקרן כספית אנחנו מושקעים באג"ח המדורגות גבוה ובכך מפגינים אמון בחברות הדירוג.
2. הבדל נוסף וממש משמעותי בין קרנות כספיות לפקדונות בבנקים הוא בנושא ביטוח הפקדונות.
בארה"ב זה ממש ברור ומוצהר: חשבון פיקדון בבנק מבוטח על ידי התאגיד הפדרלי לביטוח פיקדונות (FDIC) וממשלת ארה"ב מספקת ערובה בסכומים של עד רבע מיליון דולר לחשבון, במקרה שהבנק יקרוס.
בישראל אין ביטוח פקדונות מוצהר. עם זאת, מניתוח של בנק ישראל ב-2015 עולה כי בנק ישראל לחלוטין מודע לתפקידו הלא מוצהר רשמית בערבות לפקדונות בבנקים ("ערבות ממשלתית משתמעת" – זה הניסוח המדויק של בנק ישראל). לטענת בנק ישראל, במצב של כשל של בנק גדול תושפע כל מערכת הבנקאות, כך שביטוח פיקדונות ממילא לא יספיק ותידרש ערבות ממשלתית. לעומת זאת בקריסות קטנות הוא יוכל לטפל בקלות גם בלי ביטוח פיקדונות.
לעומת זאת, קרנות כספיות אינן מבוטחות באופן רשמי וגם לא מתיימרות להיות מבוטחות באופן לא רשמי, לא בארה"ב ולא בישראל.
בשורה תחתונה,
אם מדובר בסכום כסף גדול וחשוב המיועד לשימוש בזמן הקרוב,
ומאחר ומשם לא תגיע הבוננזה,
תשאירו את הכסף בפיקדון בבנק
ולכו ללמוד איך משקיעים את שאר הכסף כדי לדאוג באמת לעתיד מסודר ונהדר.
המאמר המלא פורסם במדור שוק ההון ב'דה מרקר' >> לקריאה
רוצים לקבל עדכון כשעולה תוכן חדש באתר?
מוזמנים להצטרף לקבוצת הווטסאפ השקטה, בה מדי פעם (רק) אני מעלה תוכן חשוב.
לחצו כאן והצטרפו לקבוצה.
